משחק בארגז החול – מראה לנפש וקרקע לעיבוד רגשי

כל חדר טיפול שאני עובדת בו – בין אם במערכת הציבורית ובין אם בקליניקה הפרטית – אני תמיד דואגת שיהיה בו ארגז חול. מבחינתי, חדר טיפול בלי ארגז חול הוא חדר חסר. זה המקום שבו מתרחש הקסם – מרחב שבו אפשר לראות, לגעת ולעבד אין-סוף של רגשות ותכנים.

בין גרגרי החול הקטנים נוצר עולם שלם — כזה שמאפשר לנפש לדבר בשפתה.ארגז החול איננו רק משחק; הוא מרחב טיפולי בטוח שבו רגשות, חוויות וזיכרונות מקבלים צורה מוחשית. דרך הדמויות, המבנים והנופים שנוצרים בחול, המטופל מבטא את עולמו הפנימי ומעבד חוויות באופן יצירתי ולא-מילולי.בטיפול באמנות ובמשחק, הארגז הופך למראה רגישה של הנפש — מקום שבו אפשר לבנות, להרוס, לשנות ולגלות מחדש את הכוחות הפנימיים.

מתוך האהבה הגדולה שלי לכלי העדין והעמוק הזה, בחרתי ליצור מדריך קצר לכל מי שעדיין חושש, מתלבט, או פשוט לא מכיר את הקסם שבגרגרי החול.אז הנה הוא לפניכם – מדריך חם ופרקטי, שנכתב בדיוק מתוך השטח, תוך כדי שאני עצמי יושבת בעוד רגע של יצירה, בעולם הקטן והמרפא שנוצר בארגז החול

ילד משחק בארגז החול במהלך טיפול באומנות

מדריך פרקטי קצר למטפלים – עבודה טיפולית עם ארגז חול

1.יצירת מרחב בטוח ומוגן

• מקמו את הארגז בגובה נוח,  רצוי עם גישה מכל צד.

• הציעו תחושת בחירה וחופש: “אתה יכול לבחור במה לשחק או איך לסדר את החול”.

• שדרו קבלה מלאה – אין דרך "נכונה" או "לא נכונה" לשחק.

2. שימוש בחומרים ואובייקטים

• שלבו מגוון דמויות: בני אדם, חיות, כלי רכב, אלמנטים טבעיים, סמלים רוחניים וחפצים יומיומיים ועוד.

• הוסיפו אפשרויות של מים, אבנים, צמחים קטנים וחפצי טבע – הם מעוררים תחושת חיים וחיבור רגשי.

• שמרו על סדר ותחזוקה סביב ארגז החול  – סביבה מטופחת תורמת לתחושת ביטחון וערך.

3. תפקיד המטפל

• הימנעו מפרשנות מידית; הקשיבו לסיפור שהחול מספר.

• שימו לב לדפוסים: חזרתיות, בחירות חפצים ודמיות, יחסים בין דמויות, מיקום בגבולות הארגז.

• אפשרו תיעוד (צילום/תיאור מילולי) בסיום, לשם מעקב ושיקוף בתהליך.

4 . תהליך העיבוד הרגשי

• בסיום המשחק, שאלו שאלות פתוחות (“איך הרגשת כשבנית את זה?” “מה היית רוצה שיקרה עכשיו?”).

• עודדו התבוננות מבלי לדרוש הסבר – לעיתים התמונה מדברת בפני עצמה.

• בטיפולים מתמשכים, השוו סצנות מחול קודמות כדי לזהות אם מתרחש  שינוי והתפתחות.

5. גבולות ואתיקה

• שמרו על פרטיות מלאה ועל רשות המטופל לפני צילום היצירה.

• אם נוצרו תכנים טראומטיים – עצרו, החזירו את המטופל לקרקע (grounding), וחזרו בהדרגה לעבודה.

אל תשכחו: ארגז החול איננו כלי דיאגנוסטי, אלא מרחב של ביטוי, דימוי ומשמעות — מרחב שבו בא לידי ביטוי עולמו הפנימי של המטופל.

ידיים של ילד קטן משחקות בארגז החול

ומעל הכול – זכרו להיות קשובים ורגישים לתהליך. ארגז החול הוא לא “רק ארגז”, אלא עולם שלם, מלא בסיפור, דמיון וקסם.