הלגו, אחד החומרים המוכרים ביותר מעולם הילדות, נכנס בעשורים האחרונים גם לחדרי הטיפול באומנות — לא רק כמשחק, אלא ככלי טיפולי עשיר, מאפשר ומעמיק.לכאורה, מדובר בצעצוע פשוט: קוביות צבעוניות שניתן להרכיב ולפרק.אבל בעיני מטפל באומנות, הלגו הוא שפה של מבנה ורגש, מטאפורה חיה לתהל

שנתיים למלחמה בעזה, ומערכת החינוך בישראל מתמודדת עם מציאות רגשית חדשה וקשה. כתבה שפורסמה בעיתון הארץ (1.10.25) חשפה כי תלמידים רבים בבתי הספר היסודיים סובלים ממצוקה נפשית מתמשכת, בעוד משרד החינוך מתקשה לספק מענה מספק. התופעה אינה נקודתית – היא נוגעת לעשרות אלפי ילדים, ומשפיעה לא רק על הישגיהם הלימודיים, אלא בעיקר על איכות חייהם, תחושת הביטחון שלהם והיכולת לבנות קשרים חברתיים בריאים. במציאות זו, עולה מחדש השאלה: כיצד אנו כחברה, וכהורים בפרט, יכולים לספק לילדינו מענה רגשי שיאפ

יצד משפיעה יציאתו של הורה למלחמה על ילדים בגיל הגן, ואיך טיפול באומנות ובארגז החול יכול לעזור? ילדים בגיל הגן חווים חוסר ביטחון, געגוע וחרדה כאשר אחד ההורים יוצא למלחמה. במאמר זה נבחן את ההשפעות הרגשיות וההתנהגותיות של מצב זה, ונסביר כיצד טיפול באומנות – כולל ציור, חימר וטיפול בארגז החול – מספק לילדים שפה יצירתית ולא-מילולית לביטוי רגשות. באמצעות תהליכים טיפוליים מותאמים ניתן לעזור לילד לעבד פחדים, לחזק תחושת שליטה ולבנות חוסן רגשי בתקופה מאתגרת.

בתקופות מלחמה ומשבר, בני נוער חווים קשת רחבה של רגשות מורכבים שלעיתים קשה להם לבטא במילים. טיפול באמנות מספק דרך ייחודית ובטוחה לעיבוד חוויו