כשמציאות מתמשכת פוגשת דחק מתמשך: איך יצירה ואמנות יכולות להרחיב את חלון הסיבולת שלנו

זה כבר זמן רב שאנחנו חיים בתוך מציאות מטלטלת. מלחמה שנמשכת, חוסר יציבות פוליטית, אי־ודאות כלכלית — ויחד איתם עומס רגשי יומיומי. כל אלו יוצרים מצב של דחק מתמשך, כזה שלא מאפשר לגוף ולנפש לחזור לאיזון בסיסי.

במצב כזה אנחנו — מטפלים, הורים וילדים — מוצאים את עצמנו מתמודדים עם קושי בוויסות, התפרצויות מהירות יותר, רגישות גבוהה, חוסר סבלנות, עייפות, ולעיתים גם תחושת קיפאון או ניתוק. אלה אינן “תגובות מוגזמות” — אלא סימנים טבעיים לכך שחלון הסיבולת שלנו מצטמצם.

במאמר זה אני מזמינה אתכם להבין מהו חלון הסיבולת, כיצד הוא נפגע במצבי דחק ממושכים, וכיצד אמנות ויצירה יכולות לשמש כלי משמעותי להרחיב אותו מחדש — עבורנו, עבור הילדים, ועבור המשפחה כולה.

מהו חלון הסיבולת? (Window of Tolerance)

המונח “חלון הסיבולת”, שטבע הפסיכיאטר והחוקר ד"ר דן סיגל, מתאר טווח שבו מערכת העצבים שלנו מסוגלת לתפקד באופן מיטבי.בתוך הטווח הזה אנחנו יכולים:

• לחשוב בצורה ברורה

• לתקשר

• להיות גמישים

• להרגיש רגשות מבלי להציף

• להישאר במודעות ובנוכחות

זהו בעצם מצב שבו אנחנו מסוגלים להחזיק גם את הטוב וגם את הקושי, מבלי להתפרק.

ומה קורה כשהחלון מצטמצם?

במצבי דחק מתמשכים — כמו אלה שאנחנו חיים בהם — מערכת העצבים פועלת בעומס יתר.רמות גבוהות וארוכות של מתח (קורטיזול, אדנלין) מצמצמות את הטווח הזה ומעבירות אותנו לשני קטבים:

1. היפראקטיבציה (עוררות יתר):

   
   

   • הצפה רגשית

   
   

   • דריכות־יתר

   
   

   • חרדה

   
   

   • בכי פתאומי

   
   

   • קושי להירגע

2. היפואקטיבציה (עוררות חסר):

   
   

   • תחושת קיפאון

   
   

   • עייפות כבדה

   
   

   • ניתוק

   
   

   • חוסר מוטיבציה

תיאור גרפי של חלון הסיבולת מול רמת העוררות

ילדים מגיבים לכך במשחק אגרסיבי, בבלבול, בהיצמדות יתר או בהתפרקויות; מבוגרים מגיבים ברגישות גבוהה, ירידה בסבלנות, התעייפות מהירה או קשיי ריכוז.

וזה אנושי. זה נורמלי בתקופה כזו וזה בדיוק המקום שבו האמנות יכולה להיכנס — כגשר שמחזיר אותנו חזרה אל תוך הטווח.

איך אמנות מרחיבה את חלון הסיבולת?

.1 החומר יוצר ויסות גופני־חושי

מערכת העצבים מגיבה קודם כל למגע, טקסטורה, התנגדות ומשקל לכן:

• חימר מווסת עוררות יתר דרך תנועות לישה ודחיסה

• צבעים מזמינים ביטוי רגשי ללא מילים

• חול וחומרים טבעיים מחזירים לקרקע

• קולאז' מאפשר ארגון מחדש של חוויה מפוזרת

הגוף מתחיל להרגיע את עצמו דרך החוויה החושית — והחלון נפתח קצת יותר.

2 .  תהליך יצירתי מייצר תחושת שליטה פנימית

כשאדם יוצר הוא מחליט: כמה, איך, באיזה צבע, באיזה קצב.

בתקופה שבה "החוץ" אינו צפוי — השליטה הפנימית הקטנה הזו מחזירה יציבות.זהו טיפול עמוק במנגנוני התקווה.

3. יצירה מעודדת תנועה בין עוררות להרפיה

בתהליך יצירתי מתרחש מעבר טבעי:

פריקה      התנסות       מיקוד       שקט

זהו רצף שמסייע למערכת העצבים ללמוד מחדש לדלג בין מצבים שונים בצורה גמישה ובריאה.

4. התהליך מתקיים בתוך קשר — וזה קריטי

אמנות בחדר טיפולי אינה רק חוויה אישית — היא חוויה דיאדית.הנוכחות של מטפל/ת מכוונת, משקפת ומחזיקה מאפשרת למערכת העצבים של המטופל ללמוד:

“אני לא לבד בזה. מותר לי להרגיש. ויש מי שמכיל.”

זו אחת הדרכים היעילות ביותר להרחבת חלון הסיבולת לאורך זמן.

כיצד זה נראה בפועל? כמה דוגמאות מהשטח

• ילד שמתקשה לישון בגלל אזעקות חוזר לנשום כשהוא דוחס חימר חזק־חזק ואז מרכך אותו.

• אמא שמרגישה מותשת מוצאת רגע של שקט בציור חופשי ללא מטרה.

• מטפלת שחווה עומס ריגשי מהקליניקה יוצרת לעצמה "קולאז' נשימה" שמארגן את התחושות.

• מתבגרת שמרגישה מוצפת במחשבות בונה דמות קטנה מחימר — ומגלה שיש לה מה להגיד בלי מילים.

תרגילים שניתן לבצע בבית

ציור מחזורי “התחלה–אמצע–סיום”

מייצר תחושת מסגרת ומחזיר שליטה.

חימר: מפריקה להתכנסות

עוזר לעבור בין עוררות לשקט.

קולאז' תחושות

מארגן רגשות ומחשבות במרחב חיצוני בטוח.

יצירה משפחתית משותפת

מגבירה ויסות הדדי ומחזקת קשר.

ולסיום: הזמנה למרחב שמאפשר לנשמה לנשום

בזמנים כאלה, מקום בטוח ליצירה הוא לא מותרות — הוא הכרח. כאן בסטודיו אושי, אני מקפידה ליצור מרחב שהוא:

• רך

• בטוח

• יציב

• מאפשר

• מחזיק

• ובעיקר — מקום שבו אתם יכולים רגע להיות, לנשום ולתת לנשמה מנוחה.

בסטודיו פועלות סדנאות מותאמות לילדים, הורים, משפחות ומטפלים — כולן משלבות תהליך יצירתי עמוק עם ויסות, משחק, נוכחות וחיבור.

אם משהו במאמר הזה נגע בך, אם את/ה מרגישים שהנפש מבקשת רגע של יצירה —אני מזמינה אתכם להצטרף לסדנאות שלנו ולהעניק לעצמכם מקום בטוח להרחיב מחדש את חלון הסיבולת.

סטודיו אושי — להרגיש, ליצור, לצמוח ולצחוק